דובים בזרם
יומן משפחת פינסקי
20 בינו׳ 2011
דיה בארוחת הבוקר:
אמא, שבי.
אמא, שבי ואני אגיד לך קומי...
אתמול כשהיא היתה חולה ובילתה את רב היום במיטה,
נכנסתי לחדר והיא שאלה
אמא, מה השעה?
איזו מדהימונת קטנה! כמעט עשר.
הפשושון לעומת זאת מתגלגל מדי פעם, ומקשקש כבר כל הזמן, מחיך וצוחק ובייחוד מת על דיה. איזה בובון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה